הבצורת מגיעה לקיצה
אבל היום, כשהיא במקום השני בבית הדרום אמריקאי במוקדמות המונדיאל, עם 19 נקודות מ-9 משחקים, רק 4 נקודות (ומשחק חסר) מאחורי מוליכת הבית ארגנטינה, אפשר להיות בטוחים שבברזיל 2014 תבוא לקיצה בצורת המונדיאלים של קולומביה. אנחנו יודעים מה אתם חושבים עכשיו: ברזיל העפילה אוטומטית, ופלקאו סוחב את קולומביה. ובכן, תרשו לנו לומר בפה מלא: קולומביה היא ממש לא פלקאו ועוד 10. וגם אם ברזיל הייתה שם, קולומביה של חוסה פקרמן הייתה מסיימת בצמרת הבית.
למה? שימו לב לכושר בו היא נמצאת: ב-4 המחזורים האחרונים ניצחה קולומביה 0:4 את אלופת היבשת אורוגוואי, יצאה עם 1:3 מצ'ילה, ניצחה 0:2 את פרגוואי וביום שישי האחרון הביסה 0:5 את בוליביה. פלקאו כבש רק 5 מ-14 השערים האלה. והתודות, נכון לעכשיו, נתונות ברובן לא לחלוץ של אתלטיקו מדריד, אלא למאמן הארגנטינאי. "הוא הפך אותנו לאחת הנבחרות הטובות בעולם", מעיד הכוכב של פורטו חאמס רודריגס. "מאז שהוא הגיע יש כאן שמחה במדינה, והכדורגל שלנו מהנה מאוד. רוב הקרדיט על ההצלחה בשנה האחרונה מגיע לו".
ואכן, לרשותו של פקרמן עומד סגל מוכשר, מנוסה ושמרביתו מגיע מקבוצות ו/או מליגות טובות באירופה. אבל כל השחקנים האלה היו שם גם לפני ה-4 בינואר, 2012, היום בו מונה פקרמן למאמן. והעובדה היא שהמאזן של קולומביה בעשרת המשחקים תחתיו הוא 8 ניצחונות, תיקו אחד (במשחק ידידות מול ברזיל) והפסד בודד (במשחקו השלישי, באקוואדור). לשם השוואה, בעשרים המשחקים האחרונים לפני מינויו היה 7 ניצחונות, 6 תיקו ו-7 הפסדים. לפי ספירה של 3 נקודות לניצחון, זה שיפור מ-45% הצלחה ל-83%.