הטלנובלה הבלתי נגמרת של ארגנטינה: משברים, מאבקים וחדלות פירעון נוספת

אכזבה, מלודרמה וניצוץ קלוש של תקווה. המרכיבים של הפרק המשפטי האחרון במאבק בין ארגנטינה לבעלי האג"ח שלה מוכרים עד כאב. 

האכזבה הגיעה בליל ה-30 ביולי, כשארגנטינה נכנסה לחדלות פירעון בפעם השמינית בהיסטוריה (ראו גרף). המלודרמה הגיעה באדיבותו של שר הכלכלה אקסל קיסילוף, שמחה נגד תומס גרסיה, השופט מניו יורק שפסיקתו זירזה את הרגע הזה. והתקווה היא שעוד יש סיכוי להסדר פשרה.

חדלות הפירעון הקודמת של ארגנטינה, כשהיא טבעה בחובות של 81 מיליארד דולר ב-2001, היא המקור לחדלות הפירעון הנוכחית. רוב בעלי החוב שלה החליפו את האג"ח חדלות הפירעון באג"ח חדשות, במסגרת שני הסדרי חוב שבוצעו ב-2005 וב-2010. אולם מספר מחזיקי אג"ח נקטו דרך שונה. הם לקחו את האג"ח חדלות הפירעון ותבעו תשלום מלא בתוספת ריבית בבתי משפט בניו יורק, שתחת חוקיה הונפקו איגרות החוב המקוריות. 

קבוצת בעלי חוב זאת, בראשות קרן הגידור NML קפיטל, זכתה בפסיקה שאסרה על ארגנטינה לשלם את חובותיה רק למחזיקי האג"ח שקיבלו אג"ח חדשות, אלא גם 1‪.‬3 מיליארד דולר בתוספת ריבית לאותם בעלי חוב שתבעו אותה. 

המשמעות היא שארגנטינה היתה חייבת להתמודד עם אותם בעלי חוב, או להפסיק לשלם לשאר מחזיקי האג"ח וכך להגיע למצב של חדלות פירעון.

ממשלת ארגנטינה סירבה אפילו להיפגש עם בעלי החוב שתבעו אותה עד 29 ביולי, יום לפני תום תקופת החסד על תשלום לשאר מחזיקי האג"ח. הממשלה טענה כי היא לא יכולה לשלם להם בלי לגרום להפעלת סעיף מיוחד בשם RUFO (Rights Upon Future Offers) שנכלל בהסדר החוב. משמעות הסעיף הזה, שתוקפו פג בסוף השנה, היא שארגנטינה לא יכולה מרצונה החופשי להציע למחזיקי אג"ח מסוימים תנאים טובים יותר מאלה שהיא נתנה בהסדרי החוב של 2005 ו-2010, מבלי להעניק את אותם התנאים לכל מחזיקי האג"ח. 

בעלי החוב שתבעו אותה השיבו כי הדבר אינו נכון, משום שאף שופט לא יפרש תשלום בהוראת בית משפט כצעד שנעשה מרצון חופשי. המגעים שנוהלו בניו יורק פנים מול פנים לא הניבו פריצת דרך. השפה שלאחריהם היתה חריפה. קיסילוף נותר נאמן לקו הרשמי של הממשלה כשטען כי ארגנטינה לא יכולה להיכנס לחדלות פירעון אם היא מוכנה לשלם את התחייבותיה למחזיקי האג"ח החדשות. במסיבת עיתונאים לוחמנית הטיל קיסילוף ספק בבריאותו הנפשית של השופט גרסיה, ביושרת המתווך שמונה לאחראי על המשא ומתן ובאובייקטיבות של סוכנויות דירוג אשראי בינלאומיות (אחת מהן, סטנדרד אנד פורס, הורידה את דירוג החוב במטבע זר של ארגנטינה). קרן הגידור NML אמרה כי המתווך הציע פתרונות יצירתיים רבים ושארגנטינה בחרה בחדלות הפירעון.

ועדיין, נותרה תקווה. כששני הצדדים נפגשו, שמועות החלו להתפשט שקבוצה של בנקים פרטיים בארגנטינה עשויה לרכוש את תביעת החוב של NML ואז לפתוח במשא ומתן להסדר עם הממשלה, שעשוי לכלול תשלום לאחר מועד פקיעת סעיף RUFO. 

קיסילוף אמר בהקנטה כי אף שהממשלה לא הגיעה להסכם עם בעלי החוב שתבעו אותה, הסדר לא ממשלתי נותר בגדר אפשרות. "פתרון בין שחקנים פרטיים לא יהיה מוזר מבחינתי", אמר. יש שסברו כי קיסילוף מעדיף לא להיות מעורב בהסדר של צד שלישי, כדי לא להפעיל את סעיף RUFO. 

דניאל פולק, המתווך שמינה בית המשפט, אמר כי הוא ימשיך לסייע להגיע להסדר. אם הסדר יושג וארגנטינה תיחלץ מיד מחדלות פירעון, ההשפעות של המצב הנוכחי עשויות להימחק. סטנדרד אנד פורס יכולה בקלות לבטל את הורדת הדירוג, למשל. זה גם עשוי לסייע לארגנטינה להימנע מאפשרות לתביעות לתשלום מיידי מכל מחזיקי האג"ח הזרים, לא רק אלה שהונפקו תחת חוקי ניו יורק.

ההשלכות הבינלאומיות של ברירת מחדל צפויות גם הן להיות זעומות. ארגנטינה הוצאה מחוץ לשווקים הבינלאומיים כבר לפני 13 שנה; החובות שלה תחת החוק הבינלאומי מהווים קצת יותר משליש מכפי שהיו ב-2001. 

אולם העלויות של המדינה יעלו ככל שהיא תישאר בחדלות פירעון. "המצב אינו בהכרח בגדר אסון, אבל חדלות פירעון היא עדיין ההחלטה הגרועה ביותר שהממשלה יכלה לקבל", אומר מקסימיליאנו קסטילו מחברת הייעוץ ACM. ארגנטינה אולי התרגלה לפעול בלי גישה למימון חיצוני, אבל רזרבות ההון הזר שלה מתכווצות והדחיפה הכלכלית שהיא קיבלה בשנות האלפיים כתוצאה מעליית מחירי הסחורות לא תחזור על עצמה. כדי לצמוח עליה לקחת הלוואות.

הממשלה מודעת לכך. בחודשים האחרונים היא מנסה לפתור מחלוקות עם המרכז הבינלאומי ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID); עם פריז קלאב - ארגון לא רשמי של בעלי אג"ח ממשלתיות היושב בפריז; ועם חברת הנפט הספרדית רפסול (Repsol), שאת חלקה בחברת הנפט הממשלתית של ארגנטינה - YPF - הממשלה הלאימה ב-2012. חדלות פירעון תבטל את ההתקדמות בערוצים אלה.

החשש כעת הוא שהצורך בהדפסת כסף למימון גירעונותיה של ארגנטינה יביא לזינוק באינפלציה ויציב את שער החליפין של המטבע המקומי תחת לחצים מחודשים. לכך יש להוסיף את הסבירות לזעזועים בצריכה כתוצאה מחדלות פירעון, ונראה שהמיתון שאליו נכנסה המדינה מוקדם יותר השנה רק יעמיק. חברת הייעוץ Abeceb.com צופה שכלכלת ארגנטינה תרשום צמיחה שלילית של 3‪.‬5% ב-2014; אם המדינה היתה נמנעת מחדלות פירעון, התחזית היתה לצמיחה שלילית של 1‪.‬5% בלבד.



Open all references in tabs: [1 - 4]

Leave a Reply