- לתגובות
- הדפס
- שלח לחבר
- שתף בטוויטר
שתף בפייסבוק- שתף
ארגנטינה מכרה לישראל למעלה מ-80 טון אורניום מעובד (אורניום שעבר עיבוד כימי המכונה "עוגה צהובה") בשנות ה-60 - כך עולה מדיווח במגזין "Foregin Policy" אתמול (שני). לפי הדיווח בכתב העת האמריקאי, בשנות ה-60 פנו אנשי משרד החוץ האמריקאי וה-CIA לשגרירי ארה"ב בארגנטינה ובישראל כדי לברר מידע מודיעיני בנוגע לעסקה זו. בהמשך התברר כי האמריקאים קיבלו את המידע על העסקה מידי הממשל הבריטי, שבעצמו קיבל את הפרטים מהממשל בקנדה. שלוש הממשלות הביעו דאגה משאיפת ישראל להשיג נשק גרעיני, ומכירת אורניום מעובד מארגנטינה, יכלה להגביר דאגה זאת.
לפי הדיווח, דיפלומט אמריקאי המוצב בארגנטינה אישר אז את דבר המכירה, מה שהציב את משרד החוץ האמריקאי במצב מביך: על המחלקה היה לדרוש מישראל הבהרות בנושא, ולעמת אותה אל מול אמירתה בעבר כי הכור הוא למטרות שלום בלבד. בשנות ה-60 תמונת המצב של הכור הגרעיני בישראל ומטרתו היוו אתגר עבור המודיעין האמריקאי. מטרתו של הכור לא היתה ברורה כלל וכך גם מידת התחייבותה של ישראל לגבי השימוש בו "למטרות שלום בלבד".
הפרסום במגזין מסתמך על 42 מסמכים שנמצאו בארכיון הביטחון הלאומי באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון על ידי החוקרים אבנר כהן וויליאם בר. המסמכים שופכים אור על אותה עסקה ארגנטינית-ישראלית ועל תחילת הקמת הכור הישראלי.
במגזין דווח עוד כי בארצות הברית החלה להתעורר דאגה מתוכנית הנשק הגרעיני הישראלית בתחילת שנות ה-60, אז התגלה המתקן בדימונה כמתקן גרעיני סודי. אז הגיע ה-CIA למסקנה כי במשך קרוב לשנתיים ישראל בונה כור עם תשתית סמוכה בדימונה שבנגב. מן הדיווח במגזין עולה כי בתחילה, הסכימו בצרפת להעביר לידי ישראל דלק גרעיני בתנאי אבטחה רופפים בניסיון לתמוך בתוכנית הגרעין הישראלית, ולאפשר לה פוטנציאל לשימוש צבאי. אך תחת משטרו של שארל דה גול השתנתה המדיניות הצרפתית, ובשנת 1963, כשבניית המתקן הגרעיני כמעט והושלמה, צרפת הטילה מגבלות על אספקת האורניום לדימונה.
בשל כך, לפי הדיווח, ניסתה ישראל להפיק אורניום מפוספטים, אך הדבר התברר כיקר מדי, וישראל נדרשה למצוא מקור חלופי וזמין עבור מתקני הכור, ללא מגבלות חיצוניות. דרום אפריקה למשל, היתה מקור פוטנציאלי לכך. בצרפת הבינו כי ישראל יכולה להשיג אורניום ממדינות אחרות, כמו בלגיה וארגנטינה. ב-1964 שאלה צרפת את וושינגטון האם ישראל עשתה שימוש באחד ממקורות האורניום האפשריים.
עוד דווח כי גם קנדה התעניינה בתוכנית הנשק הגרעיני של ישראל, ובפגישה שנערכה בין ראש הממשלה דוד בן גוריון לראש הממשלה הקנדי ג'ון דיפנבייקר במאי 1961, דימונה היתה נושא שיחה מרכזי. בן גוריון השיב לעמיתו הקנדי, כמו גם לנשיא האמריקאי ג'ון קנדי כי פני הכור לשלום. במארס 1964, ג'ייקוב קופ, אנליסט מודיעין קנדי, כתב דו"ח ארוך וסודי בו טען כי לישראל כל "התנאים המוקדמים לתחילת פרויקט פיתוח נשק גרעיני צנוע".
Open all references in tabs: [1 - 8]
